תוך הפשטה ויזואלית מדומה, מזמין האמן את הצופה להיכנס לתוך עולמו האישי. עולם זה, שהוא לכאורה פשוט, אך למעשה הוא מורכב – חומר, רגש, חוויה, עבר, הווה, עתיד; רגע אחד, חולף אך אינסופי – מהווה את "עומק הפשט".