האמנית וד"ר וייס מתאר בצללים את סיפורה של אמנית המגיעה לטיפול פסיכולוגי בעקבות מחסום יצירתי. עולם הדימויים והאסתטיקה של הפרויקט שאובים מהגותיקה של המאה ה־ 19 ומגלגולה הפופולרי במאה ה־ 20 . תיאטרון הצללים מתרחש מתוך דגם של וילת "סטרוברי היל" העומד במרכז החלל. החלון המרכזי של המבנה מתפקד כמסך הפותח את הסיפור החוצה ומכניס את הצופה פנימה. הפרויקט הינו ניסוי בינתחומי, הוא נוגע במקומות האפלים, בפחדים ובשדים הרודפים את מעשה היצירה. בקליניקה, נרקמת מערכת כוחות סבוכה בין המקום הרציונלי והמכוון למקום האינטואיטיבי והאסוציאטיבי, הנמצאים בליבו של כל תהליך יצירתי; במהלך טראנס היפנוטי מתהפכים התפקידים בין המטפל למטופל ונוצרת היצירה הגדולה הבא.