התערוכה היא שיר אהבה של כברי לתל-אביב ושל התל-אביביות לכברי. רבות מן היצירות עוסקות בתל אביב: מבחינה ארכיטקטונית, כמרכז תרבות ואמנות, כמקור השראה. בנקודת המפגש עם כברי ועם ההתרחשות בסדנה, אל היצירות זולג הנוף, הצבע, הריח, האדריכלות וההוויה המקומית.