הפרויקט המשותף של קרן אירמר ואוריאל מירון מזמין אותנו לחקור את המרחב בינינו לבין האובייקט, ולהרהר על חוויית האמנות ועל משמעותה. במהלך הצפייה בעבודה, על חלקיה השונים, אנו נעים מתחושה של אחדות לתחושה של מורכבות הנובעת מהפער בין החלקים, מהסדרתיות הדינאמית שבפסלו של מירון, שמרכיביו כמו צומחים אל תוך החלל בכל מבט, לבין השלווה הנצחית בתצלומיה של אירמר, שעם הזמן נעשים פניהם הלא-מובנים לכאורה עמוקים וחיים. הפרויקט מספר על מעבר הזמן – על היותו כלוא באובייקט עד השחרור על ידי הצופה, על רגעים הנדחסים לכדי נקודה אחת ואז משוחררים כרצף לתוך החלל והזמן. מתנועה לקיפאון, מעבודה למנוחה, מתהליך לאחדות ומהיצירה לצופה, אנו חווים את שלביו של העיסוק בעבודת אמנות.

אוצרת ויוזמת | פרידריקה שיר